רכבים אמריקניים ידועים בעולם בזכות עיצוביהם המרשימים, מנועיהם החזקים ורמות האבזור הגבוהות שלהם. אולם, יש להם גם מוניטין של צריכת דלק גבוהה ביחס לרכבים מיצרנים אירופאים ויפניים. במאמר זה נבחן לעומק את הסוגייה – האם רכבים אמריקניים אכן נחשבים לבזבזני דלק.
מרכיבי הרכב המשפיעים על צריכת הדלק
ישנם כמה גורמים מרכזיים ברכב שמשפיעים באופן ישיר על צריכת הדלק שלו:
– משקל הרכב: ככל שהרכב כבד יותר, דרושה יותר אנרגיה להניע אותו ולכן צריכת הדלק עולה. רכבים אמריקניים נוטים להיות כבדים יותר מרכבים אירופאים ויפניים מקבילים.
– גודל ונפח המנוע: רכבים אמריקניים מצוידים לרוב במנועי בנזין גדולים עם נפח גבוה, בעוד באירופה וביפן נפוצים יותר מנועים קטנים וחסכוניים בנפחים של 1.0-2.0 ליטר.
– סוג המנוע: רוב הרכבים האמריקניים מונעים במנועי בנזין בלבד, בזמן שבאירופה וביפן פופולריים גם מנועי דיזל חסכוניים ומנועים היברידיים שמשלבים בנזין וחשמל.
– מקדם גרר אווירודינמי: צורת הרכב משפיעה על התנגדות האוויר בזמן הנסיעה. ככל שמקדם הגרר נמוך יותר, כך הרכב אווירודינמי וחסכוני יותר. רכבים אמריקניים נוטים לעיצובים פחות אווירודינמיים.
מאפייני הרכבים האמריקניים
התעשייה האמריקנית מפורסמת בזכות רכבי שטח גדולים, טנדרים (משאיות פיקאפ), מיניוואנים ורכבי מאסקל קאר עם מנועי V8 גדולים. דוגמאות בולטות הן שברולט סילברדו, פורד אף-150, ג'יפ גרנד צ'ירוקי, דודג' ראם ועוד. אלו רכבים גדולים וכבדים עם מנועים בנפחים של 3.5-6.0 ליטרים ויותר. ברור שדגמים כאלו יצרכו הרבה יותר דלק ממכוניות משפחתיות קומפקטיות ואף מרכבי SUV בינוניים אירופאים ויפניים. יחד עם זאת, גם בקטגוריית המכוניות הקומפקטיות והבינוניות, הרכבים האמריקניים נחשבים לפחות חסכוניים ממתחריהם העולמיים. לדוגמה, שברולט מאליבו עם מנוע 1.5 ליטר צורכת 7.6 ליטר ל-100 ק"מ, בהשוואה לטויוטה קאמרי היברידית שצורכת רק 4.7 ליטר או סקודה אוקטביה עם מנוע דיזל 2.0 ליטר שצורכת 4.4 ליטר בלבד. בעלי רכבים אמריקנים יכולים לשלם עם סוגי דלקנים שונים.
הרגולציה והתקינה האמריקנית
אחד ההסברים לפערים בצריכת הדלק נעוץ בהבדלים ברגולציה ובתקני זיהום האוויר. בעוד האיחוד האירופי ויפן מחמירים מאוד בדרישות לצמצום פליטת מזהמים ולהגברת החיסכון בדלק, בארה"ב התקנים מקלים יותר. התוצאה היא שליצרניות האמריקאיות אין לחץ או תמריץ כלכלי לפתח טכנולוגיות מנוע וטיפול בפליטות מתקדמות, והן ממשיכות להתבסס על מנועי בנזין גדולים שמבוססים על טכנולוגיות מיושנות יחסית. בשנים האחרונות אמנם ישנה התקדמות בתחום, ויצרניות כמו GM, פורד וקרייזלר מתחילות לשווק יותר דגמים חסכוניים עם מערכות כיבוי מנוע אוטומטיות, מנועים קטנים עם טורבו ואף גרסאות היברידיות של חלק מהדגמים. עם זאת, הדרך עוד ארוכה להדביק את הפער מול התעשיות האירופית והיפנית.
הבדלים תרבותיים וסביבתיים
היבט נוסף שיש לקחת בחשבון הוא ההבדלים בתרבות הצריכה ובסביבה בין אמריקה לשאר העולם המערבי:
– האמריקנים נוהגים לעבור יותר ק"מ ברכב, לעיתים מאות ק"מ מדי יום, ולכן הנוחות והמרווח חשובים להם יותר מאשר החיסכון בדלק.
– מחירי הדלק בארה"ב נמוכים משמעותית מאשר באירופה, כך שהחיסכון בהוצאות הדלק פחות קריטי לצרכן האמריקני.
– בתרבות האמריקנית, בייחוד באזורי הכפר והפרברים, רכבים גדולים נחשבים לסמל סטטוס ועוצמה, בשונה מאירופה בה רכבים קטנים וחסכוניים נחשבים לנבונים ולידידותיים יותר לסביבה.
האם המצב משתנה?
בשנים האחרונות, עקב עליית המודעות לאיכות הסביבה וזיהום האוויר, ועליית מחירי הדלק, חל שינוי מסוים בהעדפות הצרכנים והיצרנים האמריקניים. מכירות רכבי הפנאי-שטח (SUV) הקומפקטיים, והמכוניות ההיברידיות והחשמליות הולכות וגדלות, ומנגד רכבי הפיקאפ והמנועים הגדולים מאבדים מנתח השוק שלהם. אז יש מצב לשינוי…
